נפל לידי (תודה Google) מסמך מרתק שנקרא “בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה“. המסמך הוכן על ידי אילנית בר לפי בקשתו של חבר כנסת אילן גלאון.

המסמך מרתק כי הוא שופך אור על המסים שאנחנו משלמים, בחלוקתם לפי עשירונים. הוא נכתב בשנת 2011 ומתבסס על נתונים של 2009.

באופן חריג, הפוסט יכלול טבלאות ומספרים – הרבה מהם. אני מקווה שהקוראים שלי מספיק אינטליגנטיים כדי לא להיבהל מהמספרים ומספיק אינטליגנטיים כדי להיבהל ממשמעותם.

השורה התחתונה שבהתחלה

אתחיל דווקא מהשורה התחתונה. הכנסות המדינה ממסים ישירים ועקיפים שנבחנו במסמך המרתק היו כ-120 מיליארד ש”ח, שהם כמעט 70% מסך הכנסות המדינה. שני העשירונים העליונים אחראים על כ-61% מהמספר הזה, לעומת 5.2% של שני העשירונים התחתונים. העשרון העליון אחראי על 44.1% מכלל המסים, ואילו העשירון התחתון אחראי על 2.6% מהמסים – פי 17 יותר. כותבת הדו”ח אומרת כי לא נבחנו כל המסים העקיפים בשל מחסור בנתונים, אבל לו היו בוחנים גם אותם היה מתברר שחלקם של העשירונים הגבוהים גבוה יותר מאשר המספרים המוצגים כאן.

לא רק זה, אלא שבזמן שהכנסתו של העשירון העליון גדולה פי 10 מהכנסתו של העשירון התחתון, בצורה יחסית העניים משלמים הרבה יותר מסים עקיפים – 44.2% מההכנסה של העשירון התחתון ו-11.53% מהעשירון העליון. למעשה זה אומר שככל שמעלים את המיסוי העקיף (מע”מ, ארנונה, דלק, סיגריות), הרי שהעשירון התחתון ייפגע הרבה יותר מהעשירון העליון.

הכנסות והוצאות

כדי להבין את המצב, יש להסתכל על ההכנסות והוצאות של העשירונים. להלן טבלה פשוטה המסכמת את המצב:

כפי שניתן לראות, ארבעת העשירונים התחתונים אינם חוסכים. יחד עם זאת, מחברת המסמך כותבת: “בעשירון הראשון יש פער גדול בין הוצאות משקי הבית להכנסותיהם. ייתכן שבעשירון זה יש חוסר דיווח בדבר הכנסות משק הבית”. אני נוטה להסכים – אין זה הגיוני שכל חודש משפחה נכנסת לחוב של כמעט 3,500 ש”ח, כאשר ההכנסה הכוללת שלה היא 2,705 ש”ח – אף אחד פשוט לא יתן להם כ”כ הרבה כסף עם יכול השתכרות זו.

מס ההכנסה הוא המס העיקרי במסים הישירים ואחראי על כ-83% מהמסים האלה. המס הישיר השני בגודלו הוא מס שכר ודומיו – כ-12% מהמסים הישירים.

מסים ישירים

בטבלה הבאה תראו את נטל המס הישיר, לפי עשירונים:

ארבעת העשירונים התחתונים אינם משלמים מס הכנסה כלל. העשירון העליו אחראי על 64% מהמסים הישירים, על 73.6% ממסי מס הכנסה ו-45.4% ממסי ביטוח הלאומי ומס בריאות.

מסים עקיפים

מסים עקיפים מציירים תמונה מרתקת לא פחות. בואו נסתכל עליהם.

 

מע”מ הוא הרכיב העיקרי של המסים העקיפים, עם 67%. מסים על ייבוא הם 17% מסך המסים העקיפים, ובמקום השלישי נמצאים מסים על מוצרים מתוצרת מקומית – 16%.

מע”מ

אם נסתכל על המע”מ, נראה שההוצאה על צריכה של העשירון העליון היא פי 3 מהעשירון התחתון (18% בעשירון העליון לעומת 6% בעשירון התחתון).

שימו לב ש-27.22% מהכנסות העשירון התחתון הינן על מע”מ, לעומת רק 16.67% של העשירון השני.

סיגריות

אנשים מהעשירון התחתון מספקים למדינה פי 2 הכנסות מסיגריות מאשר אנשים מהעשירון העליון! הנגזרת של זה היא שהעשירון התחתון מעשן פי 2 פחות מאשר כמעט כל עשירון אחר. האם יש קשר בין אי-עישון סיגריות והסיכוי להיות בעשירון העליון? נראה שכן, אבל ברור שאחד לא גורר את השני. אנשי העשירון התחתון מוציאים כמעט 200 ש”ח בחודש על סיגריות, יותר מאשר כל עשירון אחר, עם הכנסה למשק בית ממוצעת של 2,705 ש”ח. אם זה לא נקרא חוסר אחריות כלכלית, אני לא יודע מה כן.

דלק

המס על הדלק חושף תמונה מעניינת. הכנסות המדינה ממס בלו על דלק היו ב2009 כ-6.6 מליארד ש”ח. המס העל הדלק היה כ-44% ממחיר הדלק.

 

העשירון העליון משלם פי 4 מסים על דלק מאשר העשירון התחתון. מעניין הוא שההפרש בין שני העשירונים בדלק בין העשירון השישי (176 ש”ח) לבין העשירון הראשון (72 ש”ח) מאוד דומה להפרש בין מס הסיגריות בין העשירון התחתון (199 ש”ח) והעשירון העליון (96 ש”ח) – אבל בכיוון ההפוך. כלומר, עניים שורפים יותר סיגריות ועשירים שורפים יותר דלק.

ארנונה

גם פה יש תופעה מעניינת. אם לקשר בין גובה הארנונה לבין איכות הדיור, הרי שהעשירון התחתון חי בתנאים קצת טובים יותר מאשר העשירון שמעליו.

סיכום

לסיכום, אם עוד נשארו לי קוראים בסופו של פוסט זה, המספרים האלה באמת מעוררים מחשבה. מצד אחד, באופן אבסולוטי, העשירים משלמים הרבה יותר מסים מאשר עניים. למעשה, המיסים שמשלם משק בית ממוצע בעשירון התשיעי יכול לממן הכנסה של משפחה בעשירון התחתון. מצד שני, העניים משלמים כ-44% מהכנסה שלהם לאותם מסים עקיפים. אפשר להבין את ה”חברתיים” שרוצים שהעשירים ישלמו יותר מסים והעניים פחות, אם מסתכלים על הנטל באחוזים. יחד עם זאת, העשירונים העליונים משלמים המון מסים – כ-70% מהכנסות המדינה ממסים. נראה שהשיטה לא עובדת. אולי הגיע הזמן לשנות אותה ולפעול לקידום השוק החופשי, שוק בו המחירים יהיו נמוכים יותר והמדינה תגבה פחות מסים – כך שהנטל על השכבות החלשות יוקל? ה”חברתיים” קוראים לשוויון, והלא שוויון משמעותו הוא לא רק שוויון בזכויות (ביטוח לאומי, טיפול רפואי וכו’), אלא גם שוויון בחובות – נטל המסים?