אל סלוודור פרצה לתודעת העולם בעקבות הסיפור המזעזע של אוסקר רמירז ובתו הקטנה, ולריה. אוסקר צלח עם משפחתו את הנהר שמפריד בין מקסיקו לארה”ב, וניסה להציל את בתו הפעוטה שנסחפה בזרם. הוא לא הצליח, ושניהם טבעו, מחובקים ברגעיהם האחרונים, אב ובתו, אוסקר וולריה. קשה לדמיין מה מהגרים בלתי חוקיים עוברים במדינותיהם, בשביל לסכן את היקר להם מכל ולהסתנן לתוך מדינות מערביות, כגון ארה”ב. אם כבר מדמיינים, אז קשה להתמודד עם המחשבה, מה אנחנו היינו עושים. מה אנחנו היינו עושים אם היינו גרים באל סלבדור, במדינה שהחופש האישי והכלכלי נמצאים בנסיגה רציפה בעשור האחרון?
זהו סיפורה של אל סלוודור. במובן מסוים, זהו גם הסיפור שלנו.

היסטוריית דמים
אל סלוודור היא מדינה במרכז אמריקה, בעלת שטח זהה לשטחה של מדינת ישראל, ובעלת אוכלוסיה דומה – בישראל חיים כ-9 מליון אנשים ואילו באל סלוודור כ-6.2 מליון תושבים. ההערכות הן שכ-3 מליון סלוודורים חיים מחוץ לאל סלוודור. כמו בישראל, גם באל סלוודור מתרחש מאבק איתנים בין שמאל לימין, בין סוציאליזם לקפיטליזם, בין תומכי הכלכלה הריכוזית לבין תומכי הכלכלה החופשית.
רוב הכלכלה באל סלוודור מרוכזת בידיהם של 8 קבוצות עיסקיות, אשר מקורן ב-14 משפחות ששלטו באל סלוודור מאז 1821. משפחות אלה היו בעלות הקרקע, ושלטו ב-14 המחוזות של המדינה. עיקר העסקים של משפחות אלה היה גידול וייצוא קפה, קני סוף וכותנה.

משנת 1931 ועד 1982 שלטו במדינה הקטנה דיקטטורות צבאיות. בשנת 1979 עלתה לשלטון החונטה הצבאית האחרונה, אשר היוותה מקור לתופעות כגון רצח המונים, עינויים, הוצאות להורג ואזרחים שפשוט נעלמו מביתם. ב-1980 גם השמאל הקיצוני וגם הימין הקיצוני הביעו התנגדות חריפה לשלטון, וחילוקי דעות פוליטיים מהר מאוד הפכו למלחמת אזרחים. ארה”ב תמכה בממשלת אל סלוודור, ואילו קובה ומדינות קומוניסטיות אחרות תמכו במהפכנים, שהתאחדו לקבוצה ששמה FMLN (חזית השחרור העממי של פרבונדו מרטי – אירגון סוציאליסטי-מרקסיסטי). ה-FMLN, בסוף של מלחמת האזרחים, תהפוך לאחת מהמפלגות הגדולות באל סלוודור. בסך הכל במלחמת האזרחים שהתרחשה בין 1980 עד 1992, נהרגו יותר מ-75,000 אנשים.
FMLN מול ARENA – שמאל מול ימין
אנחנו נכנסים לתקופה המודרנית יותר של אל סלוודור. בשנת 1994 נערכו הבחירות לנשיאות, בהן השתתפה גם מפלגת FMLN – גילגול של FMLN הלוחמנית. הם הפסידו, ומועמד של ARENA זכה בבחירות. ARENA (מפלגת הברית הלאומית רפובליקנית) היא מפלגה שמרנית ימנית. בהגדרתם העצמית הם: “סלוודורים שמגנים על לאומיות וכלכלת שוק סוציאלית”. מדובר על מודל שמכירים אותו גם כ-SOME או Rhine capitalism. במודל הזה משולבים שוק חופשי מצד אחד, ומדינת רווחה מצד שני. מדינות בולטות שניתן לשייך למודל זה גרמניה, צרפת וחלק מהמדינות בצפון אירופה.
למעשה, משנת 1989 ועד 2004, אזרחי אל סלוודור בחרו ב-ARENA פעם אחר פעם. ארבעה נשיאים מטעם ARENA נבחרו, אחד אחרי השני. הרפורמות הכלכליות מתחילת שנות ה-90 שיפרו את התנאים הסוציאליים במדינה, הייבוא צמח ונהיה מגוון יותר.
אבל ב-2001 הרפורמות נעצרו והתמיכה ב-ARENA נחלשה. מאבקים פנימיים ב-ARENA פילגו את המפלגה, ואילו FMLN הרחיבה את הבסיס שלה. בשנת 2004 נבחר הנשיא האחרון של ARENA, ובשנת 2009 FMLN עלתה לשלטון. מאוריציו פונס, איש טלויזיה, הפך לנשיא הראשון מטעם FMLN.
אחד ההבדלים הבולטים בין המפלגות היא רשימת התורמים. FMLN נהנתה מתמיכה מאסיבית של אנשים פרטיים – 92% מהתרומות של FMLN באות מאנשים פרטיים. ARENA, לעומת זאת, קיבלה רק 8% מהכסף שלה מאנשים פרטיים – שאר הכסף מגיע מעסקים. המספרים האלה לא היו נחשפים, לולא המאבק של FMLN לשקיפות.
נצחונו של איש עסקים

הבחירות האחרונות, שנערכו מוקדם יותר השנה (2019), היו שונות במהותן. אזרחי אל סלוודור חזו בעליה של כוח שלישי – לא הימין של ARENA, שנציגה זכה ב-31.8% מהקולות, לא השמאל של FMNL, שנציגה זכה רק ב-14.4% מהקולות, אלא מפלגת “אחדות לאומית” (Great Alliance for National Unity)- מפלגת ימין-מרכז שהוקמה ב-2010, אשר נציגה, נאיב בוקלה גרף כ-53% מהקולות. באופן מרתק, בבחירות למועצה המחוקקת (הכנסת של אל סלוודור), מפלגת GANA קיבלה רק 10 מושבים מתוך 84. נראה שלא רק הישראלים נוהרים אחרי מנהיגים קאריזמתיים.
נאיב בוקלה הוא פוליטיקאי מהזן החדש. הוא רק בן 37, ובגיל 18 כבר ניהל חברה. הוא גם הבעלים של Yamaha Motors El Salvador, חברה אשר מוכרת מוצרי ימאהה באל סלוודור, ובנו של אימאם ממוצא פלסטיני.
בגיל 31 (2012) בוקלה נבחר להיות ראש עיר נואווה קוסקטלאן, ולאחר 3 שנים הוא נבחר לתפקיד ראש עיר סאן סלוודור, בירת אל סלוודור.
קוריוז מעניין הוא שבשנת 2018 בוקלה ביקר בועידת ראשי ערים בירושלים, התפלל בכותל המערבי וסיפר שסבה של אישתו היה יהודי ממוצא ספרדי.
בוקלה הוא פוליטיקאי קאריזמתי, אבל חלק גדול ממבקריו טוענים שאין לו עמדות פוליטיות ברורות. אביו מוסלמי, אמו נוצרית, והוא טוען שהוא מאמין באלוהים – אבל לא שייך לאף דת. הוא איננו איש צבא, ומבין היטב את העולם החדש אליו אנחנו צועדים. בקיצור, סוג של יאיר לפיד של אל סלוודור.
למה הם בורחים?
אל סלוודור היא המדינה השניה הכי מסוכנת בעולם, מבין אלה שלא נמצאות במלחמה – אחרי ונצואלה. הסיכוי של מישהו להירצח בשנת 2015 באל סלוודור היה 0.1%. רק בשביל לסבר את האוזן – אם יש לכם 1,000 חברים בפייסבוק, בשנת 2015 אחד מהם היה נרצח. כמו כן, הישראלי הממוצע חי 9 שנים יותר מהסלוודורי הממוצע.
בין ישראל לאל סלוודור
קשה להתעלם מהדמיון בין התהליכים הפוליטיים של אל סלוודור וישראל. את מה שישראל עברה בין 1948 ועד עכשיו, אל סלוודור עברה בין 1980 ועד עכשיו, בצורה הרבה יותר מהירה. בשתי המדינות הייתה תקופה ארוכה של שלטון של צד אחד, שלאחריו הגיע שלטון ארוך של הצד השני (בישראל שמאל ואז ימין, באל סלוודור ימין ואז שמאל).
בשתיהן השמאל הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות, ובאופן דומה (מפלגת עבודה + מרצ + מפלגות ערביות – 16% מהקולות, ואילו FMNL גרפה מספר דומה – 14.4% מהקולות).
בשתיהן הימין גדל באופן משמעותי – באל סלוודור זה קרה מאוד מהר, בישראל קצת יותר לאט. בשתיהן מפלגות מרכז חדשות הן כוח משמעותי – באל סלוודור GANA הגיעה לשלטון עם 53% מהקולות (בחירה ישירה), ואילו בישראל כחול-לבן הגיעה לתיקו עם המפלגה הגדולה ביותר, ליכוד.
הבחירות בישראל (2019, חלק א’) מזכירות מאוד את הבחירות של 2014 של אל סלוודור. שני ענקים, ראש בראש, מספר זהה כמעט לחלוטין של מצביעים (50.11% מול 49.89% באל סלוודור, 35 מנדטים לליכוד וכחול-לבן).
ככל שהקיטוב בין ימין לשמאל הלך וגדל, ככה נוצר הרבה יותר מקום במרכז – אליו נהרו מפלגות חדשות. אף אחד לא יודע מה יעשה בוקלה ב-5 השנים שלו בשלטון. לא ברור מה הוא יצליח לקדם, כשהשליטה שלו במועצה המחוקקת היא מאוד מינימלית.
נהנתם לקרוא? הירשמו לניוזלטר שלי כדי לא לפספס פוסטים דומים.
מקורות:
https://en.wikipedia.org/wiki/El_Salvador
https://en.wikipedia.org/wiki/Farabundo_Mart%C3%AD_National_Liberation_Front
https://en.wikipedia.org/wiki/Nayib_Bukele
http://cispes.org/node/8764?language=es
https://nacla.org/news/2019/02/14/el-salvador%E2%80%99s-backslide
http://lasa.international.pitt.edu/Lasa2001/WoodElisabethJean.pdf