הגירעון של מדינת ישראל הולך וגדל, בגלל הוצאות המילחמה, בגלל מגזר ציבורי גדול ולא יעיל, וגם בגלל מדיניות עידוד הילודה ואי-יציאה לעבודה בקרב החרדים. נכון לכתיבת שורות אלה, סוף ספטמבר 2024, הגירעון של ממשלת ישראל עומד על כ-166 מיליארד ש"ח, כ-8.5% מהתוצר. מדובר בבור עצום, שהממשלה תצטרך להתמודד איתו.
בעוד רגע יתחילו להישמע קולות של "בוא נמסה את האלפיון העליון וזה יפתור לנו את כל הבעיות!"
אז לפני שהקולות האלה יהפכו להיות חזקים מדי, לפני שממשלת ישראל הסוציו-פופוליסטית תתחיל להשתעשע ב-"למסות את העשירים" ותצא פה תנועת "אנחנו ה-99%", כדאי לעצור רגע, ולבחון איך הפעלת מס העושר עבדה בנורבגיה.
הכלכלנים הנורבגים חישבו שהמסים האלה אמורים להכניס לקופת המדינה 146 מליון דולר, כל שנה.
ב-2021, ממשלת נורבגיה חוקקה מספר חוקים, אשר בסופו של דבר גרמו להעלאה של מס העושר. למשל, מס דיבידנד עלה ב-20%.
מה זה מס עושר?
בניגוד לשאר המסים, אשר לרוב ממסים הכנסה (מס הכנסה) או רכישה (מע"מ), מס עושר ממסה את העושר הנוכחי של האדם. כלומר, בכל סוף שנה, המדינה אוספת מידע על כמה כסף יש לכם בבנק, מה הוא שווי המניות שלכם, כמה עולה המכונית שלכם ומה הוא ערך הדירה שברשותכם. מחברים את כל המספרים, ואתם משלמים אחוז מסוים מהסכום שיצא. אין לכם מספיק, כי לא עבדתם? בעיה שלכם, תמכרו את המכונית או את הדירה.
ההשפעה על נורבגיה
המס הזה השפיע על כ-10% מהנורבגים, וכתוצאה מכך, כ-30 אנשי עסקים עזבו את נורבגיה ועברו לשוויץ.
במטרה למנוע עזיבה נוספת, הממשלה הנורבגית העלתה משמעותית את "מס היציאה", אשר היה אמור למנוע מהעסקים לעזוב את נורבגיה. כמו כן, היא השתמשה בשפה פטריוטית, כדי "להיכנס" בעסקים שעזבו את המדינה, כשמרכז הטיעונים היה שהעוזבים "שברו את החוזה החברתי".
התוצאה? עוד 50 אנשי עסקים עזבו את נורבגיה.
זה נשמע לא הרבה, 80 אנשי עסקים, סה"כ. אבל, מה הייתה ההשפעה? אנשי העסקים האלה, שילמו כל שנה כ-594 מיליון דולר במסים, כל שנה.
כלומר, במקום לקבל תוספת של 146 מליון דולר ממסים כל שנה, נורבגיה אספה 448 מליון דולר פחות במסים.
מעבר לכך, הייתה השפעה מיידית על מספר גדול של עסקים קטנים ובינוניים. מס עושר מחושב על בסיס ה-"ערך" שנמצא בחברה לפי הספרים שלה, ללא קשר לרווחים או הפסדים. כלומר, חברה של מיליארד דולר שהפסידה 10 מליון דולר, תשלם הרבה יותר מאשר חברה של מיליון דולר – שהרוויחה חצי מליון.
כמו כן, המס מוכל רק על אזרחי נורבגיה וחברות נורבגיות, אבל לא על משקיעים זרים וחברות זרות. כלומר, חברות זרות זכו ביתרון לא הוגן – פשוט נשאר להן יותר כסף בכיס.
מס עושר במדינות אחרות
שר האוצר השבדי, אנדרס בורג, שבתקופתו (2007) שבדיה ביטלה את מס העושר אשר היה נהוג בה, כתב על זה: "כשבדי, אני חש שאתם עוברים את אותו הדבר שאנחנו חשנו בשנות ה-70 וה-80, כשעסקים רבים עזבו את שבדיה, במחיר שהיה כבד מנשוא."
שבדיה היא לא היחידה שביטלה את מס העושר, לאחר שראתה את תוצאותיו ההרסניות. גרמניה וצרפת גם ביטלו אותו, לאחר כישלונות דומים – כמות התקבולים של המדינה מהמסים ירדה. מס העושר פוגע יכולת השקעה של בעלי הממון, וכתוצאה מזה פוגע בצמיחה – מה שבסופו של דבר גם מוריד את התקבולים ממס החברות.
במילותיו של ראש ממשלת צרפת לשעבר, אדוארד פיליפ: "אם מישהו יגיד לי שמשמעותו של צדק מיסויי הוא לגרום לעשירים לשלם מסים בצרפת, בואו נגרום להם לבוא לצרפת ולא לברוח ממנה."
אני מקווה שהממשלה הסוציו-פופוליסטית שלנו, לא תעשה טעויות דומות לשבדיה, נורבגיה, גרמניה וצרפת. מחיר הטעות שלנו בתחום זה, פשוט גדול מדי.