אני מאמין בחופש אישי וציונות. כזה אני, ליברל, ציוני וחילוני. אלו הם דברים שמאוד חשובים לי.

אבל יש עוד דברים שחשובים לי. עמידה במילה. הוגנות. סגנון.

מפה בעצם נובע הדיסוננס הקוגנטיבי שלי. המפלגה היחידה בישראל שחרטה על דגלה ערכי ליברליזם וציונות גם יחד, היא הליכוד. אבל, בגלל האנשים שמובילים את הליכוד, קשה להגיד שהמפלגה הזאת היא ליברלית. היא הכי ליברלית מהמפלגות שנמצאות כרגע בכנסת, כן – אבל זה לא הופך אותה לליברלית. זה שהציון הכי גבוה בכיתה הוא 17 מתוך 100, לא אומר ש-17 זה טוב, אלא רק זה שמצב הכיתה הוא די חרא. כן, הצבעתי ליכוד כי ראיתי איך ה-17 משתפר לאורך הזמן, הולך ועולה – אבל עדיין, 17 זה פשוט לא מספיק.

מהצד השני יש את בנימין נתניהו. נתניהו הוא לא הליכוד, אבל הוא מתנהג ככה. אולי בצדק – נתניהו הוא היחיד שיכול להעביר כמעט כל החלטה בליכוד. נתניהו הוא לא אדם שהייתי רוצה שהפוליטיקה הישראלית תתנהל בדמותו. לא הייתי רוצה להיות חבר של נתניהו. הביטול המוחלט של כל מי שלא נמצא איתו בדעותיו, לא יושב לי טוב בעין.

ההזמנה של נתניהו למפלגת העבודה להצטרף לקואליציה – זה הקש ששבר את גב הגמל. העבודה, המפלגה הבזיונית הזאת, עם הערכים הנוראים שלה שנטועים עמוק בתוך סוציאליזם חזירי, מקבלת תיקים בחסות הליכוד? זה לא משהו שאני יכול או רוצה לעבור על סדר היום.

אז איפה זה משאיר אותי, ליברל, ציוני, חילוני?

בנתיים, זה משאיר אותי עם מפלגה ליברלית שלא מתנהגת כמפלגה ליברלית (ולא, 17 מתוך 100 זה לא מספיק), ללא שום אלטרנטיבה אחרת. עד עכשיו סתמתי את האף על המון דברים שלא הסתדרו לי, במיוחד כשזה הגיע מנתניהו וחבריו (מיקי זוהר, דוד ביטן וכו’). יש את החברי הכנסת הליברלים בליכוד, אבל הם מאכזבים אותי ברמה הערכית – הייתי רוצה לראות אותם מרימים את הראש ואומרים, “עד כאן – מספיק – גם אם זה יבוא על חשבון הקריירה הפוליטית שלי”.

אבל, זה לא קרה. ליכוד, המפלגה הליברלית-ציונית, לא מתפקדת לא כליברלית ולא כציונית.

כן, לביבי יש גם המון יתרונות. הוא אסטרטג מעולה והדרך שהוא מוביל את המדינה בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נכונה בעיניי. כן, הוא מבין את היתרונות של הכלכלה החופשית ומדבר על זה כל הזמן. הוא הוביל את ישראל להצלחה מדינית חסרת תקדים. קשה להתעלם מהיתרונות האלה, שמייצרים עוד ועוד דיסוננס.

ברצינות, להגיד על ליברמן שהוא שמאל? ליברמן? מכל האנשים בכנסת, ליברמן? איזה רמת אמינות נותרת לי בבן אדם שאומר שליברמן הוא שמאל?

אני מאוד מקווה שנתניהו ירד מהבמה ההיסטורית, ושמישהו אחר מהליכוד ימשיך מאיפה שהוא עצר. יש צורך לשנות את מערכת האיזונים והבלמים שלנו. יש צורך לשחרר את השוק. יש צורך לשחרר את האזרחים מעולה של הבירוקרטיה והסוציאליזם החזירי.

אבל, האם נתניהו, שהזמין את מפלגת העבודה לשבת איתו בממשלה, יוביל את המדינה לפיתוח השוק החופשי, לליברליזם? לפני חודשיים קיוויתי שכן. לאחר המעשה הזה, אני בספק רב.

נכון לעכשיו, זה כנראה לא מספיק בשביל להוציא אותי מהבית לקלפי. אם הבחירות היו מחר, הייתי לוקח את הילדים ונוסע איתם לטיול, לבלות זמן איכות עם המשפחה.

ברגע שנתניהו ירד מהבמה הפוליטית, או ישנה את התנהגותו בצורה משמעותית, אחזור להצביע ליכוד – כמפלגה שמבטאת הכי טוב את הערכים שאני מאמין בהם.

עד אז, אמשיך להיאבק על הערכים הליברליים והציוניים מתוך הליכוד, אבל אם הבחירות הכלליות היו מתקיימות מחר, הייתי שם פתק לבן.