כתבת אורח של איתמר שיאון

מהומת הפייסבוק הקטנה מהשבוע העלתה שוב את האשמת הקפיטליזם בקשיים הכלכליים. במוקד החלפת ההאשמות עומד ציטוט של דפני ליף :

אנו קוראים תיגר על השוק החופשי שהפך לחזירי ודורסני

חבר בתנועה  הליברלית הפיץ מסר שעיקרו הוא  שאין בישראל שוק חופשי ולא קפיטליזם. זהו מסר מדויק, ואם לדייק אף יותר:  נתניהו אכזב את בוחריו ואינו מקיים את הבטחותיו לקדם כלכלה ליברלית אלא להיפך; בשנה האחרונה נפגע החופש הכלכלי בישראל.

השוק החופשי בישראל – יומו של הישראלי המצוי

יומו של הישראלי המצוי מתחיל בארוחת בוקר ושתיית קפה. לישראלי אפשרות לשתות חלב במחיר מופקע ומתוצרת ישראל בלבד. זאת בהשפעתו של חוק תכנון משק החלב הקובע ששיווק מוצרי חלב יהיה מייצור מקומי בלבד, או מייבוא שהותר כדין. ייבוא תוצרת חוץ התורם להוזלת המחירים, יותר רק ע”י שר התמ”ת בהתייעצות עם שר החקלאות.

אם הישראלי ירצה להאזין לרדיו, לצפות בטלוויזיה או להשתמש באינטרנט בזמן ארוחת הבוקר, הוא יאלץ להאזין לאחת התחנות המורשות ולהשתמש בשירותי התקשורת המורשים ע”י הממשלה בלבד. זוהי זכותו להנות מהפיקוח, הוא הרי שילם עליו הרבה כסף: כ 50 מיליארד ש”ח בשנה, מתוכם כ 34 מיליארד ש”ח מיועדים לשכר. בתקציב זה משרד התקשורת “משמש כגוף האחראי לאסדרת ענף התקשורת ולפיקוח על הגופים הפועלים בו. המשרד אחראי ליישום מדיניות הממשלה בנושא התקשורת ולקביעת הכללים שבמסגרתם פועלים הגופים בענף, על תחומיו השונים.” (ציטוט מתקציב המדינה 2011-2012).

לאחר שסיים לאכול את האוכל המאושר ע”י הממשלה ולהאזין לתקשורת המפוקחת, על הישראלי לצאת לעבודה בשביל לספק את האוכל למפקחים ולקוות שיישאר מעט לו ולמשפחתו. אם מר ישראלי מחזיק רכב, זהו רכב שהגיע לישראל בעזרת משווק מורשה של הממשלה הפועל ללא תחרות. לאחר העברת תשלומי המכס והמיסים השונים, הרכב הגיע לחוף בעזרתם האדיבה של עובדי הנמל להם משלם מר ישראלי כ 850 מיליון ש”ח בשנה למשכורות בלבד (אשדוד+חיפה). ייתכן כי הוא מעדיף להשתמש בתחבורה ציבורית מפוקחת, הרי גם אם לא ישתמש בה עדיין הממשלה מעבירה כ 3 מיליארד ש”ח כל שנה לחברות הפרטיות אגד ודן.

בדרכו לעבודה ישתמש בכביש איכותי הנבנה בפיקוח של מע”צ. אותה החברה אשר ביקורת המדינה קבעה כי מנהליה העבירו את רוב העבודות לשני קבלנים בלבד ובמקרים התשלומים למשרדים אלו חרגו בעשרות ואף במאות אחוזים מתעריפי מע”צ. הביקורת דחתה את הסברי מע”צ לליקויים שהועלו בביקורת והביעה את דעתה שמע”צ מנסה לחפות על מחדליה. בדו”ח המבקר נכתב:

בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע שהפעולות והתשלומים שנעשו בוצעו שלא כדין ובחוסר סמכות, אגב העדפה בולטת של שני משרדים בתחום התיאום ומשרד נוסף בתחום המחשוב, ולכן הם מהווים פגיעה בטוהר המידות

כך ממשיך יומו של מר ישראלי, מוקף בשירותים הנקנו ע”י עובדי המדינה במחירים מופקעים, מוקף בפיקוח ובשליטה עליהם הוא משלם הרבה מאוד כסף.

הגורמים למצוקות המעיקות על חיינו ולנטל הכלכלי הכבד הם התערבויות של הממשלה בחיינו, הוצאותיה האדירות על שכר והפגיעה בשוק החופשי – לא השוק החופשי הלא קיים. גל המחאה התחיל בהתמרמרות ספונטנית על מחירו של מוצר חלב (קוטג’). מוצר המוגן ע”י מכסי המגן ולכן באפשרותה של תנובה להעלות את המחיר ככל שתחפץ. לא השוק החופשי והקפיטליזם העלו את המחירים, אלא הרצון של שר התמ”ת לזכות באהבת בעלי ההשפעה.

לכן, כל מאשימי הקפיטליזם באשר הם וגברת ליף –  בישראל אין שוק חופשי. על אף הקשר בין שוק חופשי להרבה דברים טובים, אנחנו מאוד רחוקים ממנו. אל תתרמי לריחוק נוסף.