אני רוצה שנבנה מדינת מופת. לא סיסמה ריקה, אלא מחויבות אמיתית לעתיד שונה. מדינת מופת איננה רק חלום רחוק – היא אפשרות מוחשית שמונחת לפתחנו, אם רק נאזור אומץ לחתור אליה יחד. כשם שהעולים הראשונים חלמו על מדינה יהודית בארץ ישראל והפכו את החזון למציאות, כך גם אנחנו יכולים להפוך את ישראל למדינה שאזרחיה גאים לחיות בה, ושהעולם כולו מביט בה בהערכה.
אני רוצה שלא נהיה במצב, שבו כל אחד מאיתנו מכיר אנשים שרוצים לעזוב או עזבו את המדינה. המהנדסים, הרופאים, המדענים הישראלים, אלה שבונים את המחר שלנו, מחפשים עתיד במקום אחר. הרבה מהם אינם רואים כאן תקווה, אינם רואים כאן עתיד. זו אינה גזירת גורל – זו תוצאה של מדיניות כושלת, של מנהיגות שאיבדה את הדרך. אנחנו, העם היושב בציון, יכולים להפוך את המגמה הזו. אנחנו חייבים לבנות מדינה שתהיה מקור גאווה, שתציע לכל אזרחיה חיים של משמעות, של שגשוג, של בטחון אמיתי.
אני רוצה שלא נהיה במצב, שבו כל אחד מאיתנו מכיר אנשים שנהרגו בשביל שנוכל לחיות כאן. דמם של חללינו מחייב אותנו להילחם ביתר שאת, להכריע את אויבינו ללא פשרות וללא היסוס. הגיע הזמן למדיניות תקיפה וחד-משמעית שתבהיר לכל מי שמאיים על ביטחוננו — המחיר יהיה בלתי נסבל. אנחנו נשתמש בכל העוצמה הנדרשת להגן על אזרחינו ולהרתיע את אויבינו. לא עוד איפוק שמתפרש כחולשה, לא עוד ריסון שמזמין התקפות נוספות. ישראל תעמוד איתנה ותכה בעוצמה בכל מי שמבקש לפגוע באזרחיה. זוהי לא רק זכותנו — זוהי חובתנו המוסרית.
אני רוצה מדינה שנותנת תקווה – תקווה לכולם. גם לחילונים, גם לדתיים, גם לחרדים, גם ליהודים, גם לערבים, גם לדרוזים, גם לבדואים. תקווה אינה נחלתו של מגזר אחד או של קבוצה אחת. כולנו זכאים לתקווה. כולנו זכאים לחיות בכבוד, בשוויון הזדמנויות אמיתי, ובתחושה שהמדינה עומדת לצדנו. יחד נוכל לבנות את מדינת המופת שכולנו ראויים לה.
בעיקר אני רוצה אנשים בשלטון עם אופי יזמי, והבנה שהשלטון קיים בשביל לשרת את האזרחים, ולא להיפך. היזמות היא בדם שלנו. העולים הראשונים היו יזמים. הסוחרים היהודים לפני מאות שנים, היו יזמים. ליזום זה קודם כל לדמיין עתיד טוב יותר, ואז לפעול כדי להשיגו. הגיע הזמן לממשלה שתחשוב כמו יזם: יצירתית, גמישה, מוכנה ללמוד מטעויות, פתוחה לרעיונות חדשים. הגיע הזמן לממשלה שתראה באזרחיה שותפים, לא נתינים. שתקשיב באמת, שתגיב במהירות, שתשאף למצוינות בכל תחום.
אני רוצה מדינה שבה החינוך אינו סיסמא, אלא ערך יסוד. מדינה שמשקיעה בילדיה. מדינה שמעניקה חינוך מעולה לכל ילד, שמבטיחה טיפול רפואי נגיש ואיכותי לכל אזרח, שדואגת שאף אחד לא יישאר מאחור. זו אינה אוטופיה – זו בחירה ערכית ומעשית שביכולתנו לממש.
אני רוצה מדינה שצומחת כלכלית – מהר יותר משאר המדינות. אני רוצה מדינה שבה יש הזדמנות אמיתית לכל אדם להצליח על בסיס כישרונותיו ומאמציו.
אנחנו יכולים לעשות את זה, יחד. אנחנו יכולים ביחד לבנות את מדינת המופת הזאת. לא בעוד עשר שנים, לא בעוד דור, אלא עכשיו, בידיים שלנו. כל יום, בבחירות הקטנות שאנו עושים — בעבודה, בשיחה עם השכן, בהתנדבות בקהילה — אנחנו יכולים להיות מקור של תקווה ולא של ייאוש. כשאנחנו בוחרים להושיט יד, להקשיב באמת, לגלות סבלנות וסובלנות, אנחנו בונים את מדינת המופת צעד אחר צעד. כשאנחנו מסרבים להיכנע לציניות, לבינוניות, לפסימיות, כשאנחנו בוחרים לראות את הטוב גם ברגעים קשים, אנחנו מדליקים אור שמגרש את החושך. אני רוצה שנהיה שותפים למסע אל עבר ישראל אחרת, ישראל טובה יותר, ישראל של תקווה ושל אמונה בעתיד משותף. יחד, נבנה כאן מדינת מופת שתהיה מקור גאווה לכל אזרחיה.
זזו המחויבות שלי. אני רוצה שזו תהיה המורשת שלנו לילדינו.
יאללה, בוא נבנה