האל המכאני

אתמול בערב סיימתי לקרוא את שלושת הספרים של סדרת "האל המכאני" של אורי כץ. מדובר בשילוב של "המשחק של אנדר", "בעל זבוב", "מדוע אומות נכשלות", "חולית", עם המון תיבול של "איך עולם שמנוהל על ידי AI יכול להיראות".

על הסופר

מאוד קשה לי לכתוב סקירה על "האל המכאני", בלי לספר על הסופר, כי הרעיונות של אורי, עליו שמעתי פעם ראשונה סביב מחאת הקוטג' ב-2011, כשהוא פתח את הבלוג שלו, "דעת מיעוט".

למעשה, משנת 2011, אורי הוא אחד הבלוגרים הכלכליים המשפיעים בישראל. אורי אחראי במידה רבה על הפצת רעיונות כלכליים-ליברליים בישראל, והייתה לו השפעה רבה על הדרך בה אני התחלתי לחשוב על כלכלה. ב-2015 הוא גם התחיל לפרסם את הרשומות שלו ב-"הארץ", מה שהיה מאוד מפתיע – רעיונות השוק החופשי שלו עמדו בסתירה רבה עם הגישה הסוציאליסטית של "הארץ".

לאט לאט עם הזמן, הפוסטים של אורי דיברו יותר ויותר על יצירתיות, צמיחה וטכנולוגיה, והוא אף כתב/היה שותף לכתיבה של ספרי עיון בנושא. כמו כן, אורי עשה שינוי בקריירה שלו, מחוקר כלכלה למדען נתונים. לא מעט פעמים הוא התבטא שאחד הכלים החשובים שילדים חייבים ללמוד, זה תכנות בפייתון וחשיבה יצירתית.

ב-2023 שמעתי שאורי כותב סדרת ספרים, ומבקש מימון המונים בהדסטארט. היה לי ברור שהספרים יהיו מיוחדים – ולא יכולתי שלא לתמוך בו.

על הספר

במרכז הסיפור עומדים שני ילדים, תאומים ישראלים, אשר נשלחים על ידי הוריהם לאי, שהוא לכאורה "הבית ספר המושלם". כל ילד אמור לקבל שיעורים המתאימים לרמתו, במגוון מקצועות כמו היסטוריה, ספורט, תכנות וספרות. מי מעביר את השיעורים הם מורים שהם ספק יצורים חיים, ספק AI, שלא מלמדים עובדות יבשות – אלא את המשמעות היותר עמוקה של החומרים הנלמדים. הדבר מתבטא גם באתגרים – למשל, כאשר הילדים לומדים על איך האדם הקדמון הכין אש, הם צריכים להדליק מדורה בשיטות של האדם הקדמון.

אבל מהר מאוד התאומים מגלים שמשהו השתבש בצורה נוראית, כשילדים שהגיעו יחד איתם, שנכשלים באתגרים – מתחילים להיהרג על ידי האקדמיה עצמה.

כתבתי שהספרים הם שילוב של "המשחק של אנדר", "מדוע אומות נכשלות", "חולית", וזה דורש הסבר.

כמו ב-"המשחק של אנדר", מדובר בילדים מאוד חכמים, שמצאו את עצמם בעולם עתידני ובגדול מנסים לשרוד.
כמו ב-"בעל זבוב", הילדים בונים חברה עם כללים מאוד מעניינים, ללא מבוגרים.
כמו ב-"חולית", יש פה אלמנטים של שליטה באמצעות דת, ומלחמה להשתחרר מכבלי הדת מצד אחד, או מציאת נחמה במציאות שהדת מייצרת, מצד שני.

וכל זה מתובל בפילוסופיה כלכלית, שאפשר לקרוא עליה בספרים כגון "מדוע אומות נכשלות" ואחרים, אודות יצירתיות טכנולוגית.

הספרים כתובים בשפה נגישה וקולחת. העלילה חשובה יותר מהדמויות – ומהר מאוד אנחנו מגלים, שכמו במשחקי הכס, אף דמות אינה חסינה ממוות.

מה שמעניין לא פחות, הוא הסוף, עליו אני כמובן לא אכתוב, כי ספוילר, אבל אנחנו מקבלים תשובה מרתקת לשאלה אשר נשאלת לאורך כל הסדרה – איך זה שהילדים מתים, והמבוגרים (כולל ההורים שלהם) לא באים לחלץ אותם?

בכל מקרה, מדובר ביצירה ישראלית מהמעלה הראשונה, מרתקת, סוחפת, מעוררת מחשבה – ורלוונטית.

ממליץ בחום.

1 מחשבה על “האל המכאני”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top