אחת השואלת שחוזרת על עצמה כשאני מספר שאני הולך לחצות את סקוטלנד ברגל, היא "מה אתה הולך לאכול?". הפוסט הזה הולך לדבר על אחד הנושאים החשובים ביותר במסע: תזונה. למטיבי לכת, אני אצרף בסוף הפוסט את מספר קילוגרמים אני צפוי להשיל ממשקלי במהלך המסע.
כפי שכבר שיתפתי אתכם, אני מתכנן לעבור כ-300 ק"מ ב-13 ימים, רובם בשטח פראי – וזה יקרה ממש בקרוב, עוד שבועיים. אחד האתגרים המרכזיים הוא איך לאכול מספיק קלוריות מבלי לסחוב משקל מיותר על הגב. זוהי משוואה שבה אני צריך לאזן תזונה, משקל, ונקודות הצטיידות לאורך המסלול.
העקרונות המנחים בתכנון התזונה
צפיפות קלורית גבוהה. אני מחפש אוכל שמספק הרבה קלוריות יחסית למשקלו.
מינימום בישול, כדי לחסוך בגז. לא בא לי לסחוב בלון של קילו גז על הגב.
טעים! אוכל טעים משפר את מצב הרוח, וזה קריטי במסע ארוך.
התכנון שלי הוא לצרוך כ-2,300 קלוריות ליום טיול.
אסטרטגיית הארוחות
אני לא אוכל ארוחת בוקר בבית. למעשה, אני לא אוכל כלום עד הצהרים, חוץ מכוס קפה. בגלל זה, במהלך הטיול, אני אסתפק רק במעט פירות יבשים/אגוזים, אותם אני אוכל כשעתיים אחרי שאני מתעורר.
לאחר מכן, איפשהו מהשעה 10 בבוקר, אפשר לחלק את האוכל ל-"ארוחת צהרים" שנמשכת עד ארוחת הערב: כל פעם שאני טיפה עייף/רעב, אקח אחד מהבאים: ביף ג'רקי, חטיף חלבון, או טרייל מיקס – שזה תערובת של שקדים/אגוזים ופירות מיובשים.
ארוחת הערב היא הארוחה החמה היחידה במהלך היום, אותה אני הולך לאכול אחרי שאקים את המחנה ללילה. זה גם עוזר להתחמם בלילה. לארוחת הערב אני אוכל אוכל מיובש בהקפאה.
רגע, מה? אוכל מיובש בהקפאה? מה זה? נשמע מגעיל! זה בכלל חם?
האמת היא שאנחנו, בישראל כמעט ולא מכירים אוכל מיובש בהקפאה. הבן דוד הרחוק של אוכל מיובש בהקפאה הוא המנה החמה – אחד הדברים הדוחים על מדף הסופרמרקט, שמסיבה כלשהי ילדים מאוד אוהבים.
אוכל מיובש בהקפאה הוא אוכל מבושל, לדוגמת צ'ילי קון קרנה, אורז עם עוף או פירה עם בקר, שלאחר שבישלו אותו, מוציאים ממנו את כל הנוזלים בתהליך מיוחד. זה חוסך במשקל בצורה מאוד משמעותית – מנה של 500 גרם הופכת למנה של 100 גרם. כל מה שנשאר כדי להחזיר את המנה לצורתה המקורית זה להוסיף 400 מיליליטר של מים רותחים, להמתין 20 דקות – ולהינות מארוחה איכותית.
המנות העלה די יקרות – סדר גודל של בין 35 ל-50 ש"ח למנה. אני לגמרי מוכן לשלם את המחיר – לחמישה ימים זה חסכון של שני קילו אוכל שאני לא צריך לסחוב על הגב.
בשביל להרתיח את המים אני משתמש בבלון גז של כ-200 גרם, עליו אני מבריג גזיה קטנה BRS 3000T ששוקלת 25 גרם בלבד. לכל הרתחה של חצי ליטר מים צריך כ-8 גרם של גז, ככה שבלון של 200 גרם אמור להספיק לכל ה-13 ימים.
ואז, אם עדיין יש מקום לקינוח, אני הולך לאכול חטיף חלבון.
אבל מה עם הבריאות?
האמת היא שבמבחן התוצאה, במשך 13 ימים של חציית סקוטלנד, כנראה שאוכל פחות ירקות. כמובן שאם היה מדובר בטיול ארוך יותר, של מספר חודשים – הייתי דואג לתזונה יותר מאוזנת, אבל לטיול של 13 ימים, זה לגמרי אפשרי לאכול פחות ירקות טריים.
אז כמה אוכל אתה סוחב עליך?
בסה"כ, אני סוחב איתי כחצי קילו אוכל לכל יום טיול, בחלוקה הבאה:
| שם | משקל (גרם) | קלוריות |
| טרייל מיקס | 150 | 681 |
| ביף ג'רקי | 100 | 410 |
| חטיף חלבון * 2 | 120 | 526 |
| ארוחה מיובשת בהקפאה | 120 | 600 |
| סה"כ | 490 | 2,217 |
אז, למשל לארבעה ימים, אני הולך לקחת איתי אוכל במשקל של כ-2 קילוגרם.
את הטרייל מיקס הכנתי לבד. קניתי חמוציות, קשיו, אגוזי מקדמיה, ג'ינג'ר מסוכר, אגוזי מלך, מנגו מיובש ללא תוספת סוכר, תפוחי עץ מיובשים, פקאן וצימוקים. עירבבתי הכל וחילקתי למנות של קצת יותר מ-300 גרם, שאמורות להספיק ליומיים.
אחד המדדים החשובים של אוכל לטיולים ארוכים, הוא הצפיפות הקלורית שלו. ככל שהצפיפות גבוהה יותר, ככה צריך לסחוב פחות אוכל. כל האוכל שלי הוא בעל צפיפות קלורית של כ-4.5 קלוריות לגרם – כאשר תפוחי עץ מיובשים הם רק 2.5 קלוריות לגרם, ואילו אגוזי מקדמיה ופקאן עוברים את ה-7 קלוריות לגרם.
כשאגיע ללונדון, אשלח את כל הטוב הזה לנקודות לאורך המסלול שלי, כדי שלא אצטרך לסחוב את האוכל לכל ה-13 ימים: חבילה אחת ל-Ault-na-goire (סוף היום השלישי), חבילה אחת למלון ב-Aviemore (סוף היום השישי) וחבילה נוספת ל-Ballater (סוף היום העשירי).
מה עם מים?
בסקוטלנד, לפחות, אין בעיה של זמינות מים – הבעיה היא איכות המים. חשבתם שאפשר פשוט לשתות מכל מקור מים בטבע? לא בדיוק. מספיק שאיזה כבשה עשתה קקי במעלה הזרם – ויש לכם מתכון מנצח לשלשול מטיילים.
אני משתמש בפילטר של Sawyer. זהו פילטר קומפקטי שמסנן עד 99.99999% מהחיידקים והפרוטוזואה מהמים. אחד היתרונות הגדולים של הפילטר הזה הוא שהוא מאפשר לי לשתות ישירות ממקור המים, בלי צורך להרתיח או לטהר באופן כימי – אני פשוט מחבר אותו לקצה של בקבוק או שלוקר ושותה דרכו.
אני שותה הרבה מים. ביום רגיל של הליכה, אני יכול לשתות בין 3-4 ליטרים של מים, תלוי במזג האוויר ובקושי המסלול. איני סוחב את כל כמות המים הזו, כמובן – אלא ממלא את הבקבוקים שלי בכל הזדמנות שנקרית בדרכי. סקוטלנד משופעת במקורות מים טבעיים – נחלים, מעיינות ואגמים, כך שהסיכוי שאתקע ללא מים הוא נמוך יחסית.
כמה אני צפוי לרדת במשקל?
מעבר לתכנון התזונה, שאלה מעניינת שעולה היא כמה קלוריות בעצם אשרוף במהלך המסע, והאם אני צפוי לרדת במשקל. כלל האצבע הוא שאדם שורף בממוצע כקלוריה אחת לכל קילומטר הליכה עבור כל ק"ג ממשקל גופו (כולל משקל הציוד).
אני אמור לשרוף בין 2,500 ל-3,000 קלוריות ביום רק מעצם ההליכה. בחציית סקוטלנד, אני מתכנן לעבור בממוצע כ-23 ק"מ ביום, כלומר לשרוף כ-2,800 קלוריות ביום רק מההליכה עצמה. כשמוסיפים לזה את צריכת האנרגיה הבסיסית של הגוף (BMR), אני מגיע לצריכה יומית של למעלה מ-4,500 קלוריות. מכיוון שאני מתכנן לצרוך רק כ-2,200 קלוריות ביום, הגירעון הקלורי עשוי להגיע לכ-2,300 קלוריות ליום. על פני 13 ימים, זה מתרגם לירידה פוטנציאלית של כ-4 ק"ג. לא רע בכלל לטיול שהוא גם חוויה מדהימה וגם דיאטה אפקטיבית, הלא כן?
אז נשארו רק שבועיים. אמנם אלך לבד, אבל אשמח לליווי וירטואלי: אתם מוזמנים לעקוב באינסטגרם אחרי התמונות שאעלה תוך כדי הטיול, להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שנועדה לעידכונים חיים ולא מפולטרים, או לקבוצת הטלגרם בה אני כותב לא רק על הטיולים, אלא גם על AI, פוליטיקה ועוד.
אינסטגרם: https://instagram/baskineli
קבוצת וואטסאפ לעידכונים מהשטח: https://chat.whatsapp.com/KiDROHgXkU295HliKIIeN5
טלגרם: https://t.me/elibaskin_tg