בואו נדבר על הרגליים – או איך לוודא שהרגליים שלכם ימשיכו לשאת אתכם לקילומטרים רבים, דרך הרים, עמקים, נחלים ונהרות.

כל מה שכתוב בפוסט זה נכתב מנסיון – בין אם נסיון קטן שלי, או נסיון רב של הרבה מטיילים מקצועיים, שלא הולכים לריקושט בשביל לקנות ציוד טיולים (סליחה ריקושט).

קודם כל, יש להשלים עם זה שהרגליים ירטבו. זה המשפט הכי חשוב פה – הרגליים שלכם ירטבו. בין אם זה בגלל גשם, בגלל הליכה בנהרות ונחלים, או בגלל הזעה של הרגל מהמאמץ – לא משנה מה הסיבה, יהיה רטוב. עכשיו בואו נבין מה עושים כשהרגליים רטובות.

בחירת הנעליים והגרביים

הרעיון המסדר של הטיפול ברגליים בגישת האולטראלייט זה לוודא שהמים שנכנסו פנימה, יוכלו לצאת החוצה מהנעל/גרב כמה שיותר מהר. זה אומר:

א. נעלי trail runners, שיודעות לנקז מים בצורה טובה. יש המון דגמים והמון חברות, ב-outdoorgearlab יש המון המלצות. אני אישית מאוד אוהב את Inov8 Trailfly G270, אבל באמת שיש הרבה אופציות טובות ומה שחשוב זה התאמה לרגל. לשים לב שהנעל צריכה להיות בלי גורטקס, וכדאי שתהיה רשת לנעליים וכמה שפחות ריפוד, בשביל שיספגו כמה שפחות מים.

ב. גרביים מחומר אשר מתייבש במהירות ושומר על חום כשהוא רטוב, לרוב מבוסס על צמר מרינו. נראה שפחות או יותר כל העולם משתמש ב-darn tough. התפקיד של הגרביים הוא לשמור על חום הרגליים. זה לא התפקיד של הנעל.

ג. יש אנשים שמביאים גם גרביים חסינות למים, sealskinz לרוב, אבל הדעות חלוקות בעניין זה, בעיקר בגלל שאנשים מתלוננים על גרב עבה מדיי, ובגלל שכאשר המים *כן* נכנסים לגרב מלמעלה, לוקח לגרב מליון שנה להתייבש.

גייטרס

תלוי בטיול, יש לא מעט אנשים שממליצים להשתמש בגייטרס. מדובר על חתיכת בד שמצמצמת את כמות החול/בוץ שנכנס לנעל מלמעלה, מה שמונע שפשפות מיותרות ושומר יותר טוב על הרגליים. יש המון סוגים, נראה ש-dirty girl gaiters הוא בין הפופולריים. אני משתמש בגרסא סינית זולה, אבל זה רק בגלל שקשה להשיג את dirty girl gaiters בארץ. בטיול עם המון חול ואבנים קטנות, גייטרס הם פשוט מצילי חיים ומונעים שפשפות ויבלות.

איך חוצים נהר?

יש פה כל מני שיטות. יש כאלה שפשוט נכנסים דוך לתוך הנהר. לעומת זאת, יש כאלה שמוציאים את הרפידות מהנעל, מורידים את הגרביים, חוצים את הנהר עם הנעליים, בצד השני סוחטים/מנערים את נעליים, מכניסים חזרה את הרפידות, לובשים את הגרביים וממשיכים הלאה. חשוב לוודא שהנעליים נקיות מבוץ וחול.

בכל מקרה, תשאירו את הגייטרס עליכם כשאתם חוצים את הנהר. בזמן החצייה עולים הרבה דברים מהקרקעית, והנעל מתמלאת בקצב מהיר באבנים קטנות וחול, בכמויות גדולות.

איך מייבשים את הנעליים בזמן הליכה (הפסקה סקוטית)

כל שעה וחצי עושים הפסקה של רבע שעה. ברבע השעה הזאת מוציאים את הרפידות, מניחים להן להתייבש בצד, מורידים את הגרביים ותולים על מקלות הליכה, לייבוש. ברגע שהרגליים התייבשו, שמים את הכל חזרה וממשיכים הלאה. חוזרים על הפעולה הזאת פעם בשעה וחצי, עד שהנעליים יבשות.

במחנה

מייבשים את הרגליים, מנקזים שלפוחיות, ומורחים קרם נגד שפשפות או קרם שומני אחר על הרגליים כשהולכים לישון.

מעבר לכך, כשמגיעים למחנה, אפשר להחליף לזוג גרביים חדש ויבש, בזמן שנמצאים בתוך האוהל. כשיוצאים מהאוהל לסידורים קטנים סביב המחנה (פיפי/מתיחת אוהל/וכו’), אפשר לשים שקית ניילון על הגרביים היבשות, ולהכניס את הרגל לתוך הנעל שעדיין לא התייבשה.

איך מייבשים את הנעליים במחנה

להוציא את הרפידות, לפתוח את הנעל כמה שיותר. אם יש משהו סופג לחות שאפשר להכניס לנעל (נייר עיתון, ספוג וכו’), להכניס.

לייקופלסט

שמים לייקופלסט לפני שיוצאים לשביל, במקומות שבהם כף הרגל מועדת לפורענות – כל אחד וכף הרגל שלו. מעבר לכך, כאשר מתחילים להרגיש איזורים חמים ברגל, זה סימן לשפשפת בפוטנציה – עוצרים, שוטפים את האיזור, מייבשים ושמים לייקופלסט.

פספסתי משהו? יש לכם משהו להוסיף? משהו שאתם לא מסכימים איתו? אשמח לתגובות.