פוליטיקה

נתניהו מסיים את דרכו הפוליטית. גם אם לא יהיו פריימריז בזק בליכוד, עד הבחירות, גם אם הוא ינצח ויצליח להרכיב קואליציה (ואני ממש בספק שהוא יצליח בזה), הוא לא יסיים את הקדנציה הקרובה. הוא יצטרך לוותר על הנהגת הליכוד, כי חומות ההגנה שהליכוד בנה סביב נתניהו, הולכות ונסדקות – מבפנים, יותר מבחוץ.

אני מאמין בחופש אישי וציונות. כזה אני, ליברל, ציוני וחילוני. אלו הם דברים שמאוד חשובים לי.
אבל יש עוד דברים שחשובים לי. עמידה במילה. הוגנות. סגנון.

בעיני רבים מאזרחי ישראל, הצבעה לליכוד משמעותה הצבעה למפלגות חרדיות. ליברמן הציב אלטרנטיבה לכל מצביעי הימין המדיני החילוניים – במקום הליכוד.

במאי 1983 התגייס משה תמם לצה"ל, בהיותו בן 18. בינואר 1984 הועלה לדרגת רב"ט. ביום 6 באוגוסט 1984 יצא משה לחופשה

טינדר. מי לא שמע על טינדר? אולי רק אנשים מעל גיל 40 וזוגות נשואים לא שמעו על טינדר. מדובר על

אתמול מדינת ישראל קנסה את עצמה בחמישה מליון שקלים. כלומר, היא קנסה את חברת החשמל בחמישה מליון שקלים בגלל שמישהו

טור אורח של עידית רז קלישר. בתקופה האחרונה נשמעים מכל עבר טיעונים לטובת דיאטה מסוג זה או אחר. אלו שבחרו בטבעונות

תנו לי להגיד כמה מילים על לוח החופשים שלנו. אתחיל מזה שאני בת לשני מורים, ויכול להיות שהם לא יסכימו

לפני כשבוע הגענו לשפל חדש במערכת החינוך. תלמיד תיכון בצפון החליט שזה יכול להיות מצחיק להוריד את מכנסיו של מורה,

פוסט אורח: דנה מרציאנו הדיון התעורר אצלי בעקבות פוסט שקראתי על הקיר של חברת הכנסת איילת שקד. היא כתבה את

ממשלת איסלנד רוצה לאסור פורנוגרפיה באינטרנט. כבר מספר שנים שהאיסור קיים שם, אבל הוא תקף רק להדפסה והפצה של כתבי

אינני מיוצג אני אזרח אריתראה, אני נחטפתי בגבול בין אריתראה לסודן, לא תיכננתי להגיע לישראל, רציתי ללכת לסודן כדי לעבוד,

הבחירות האחרונות היו בהחלט מעניינות. אני לא פרשן פוליטי ולא הולך להיכנס לספקולציות של איזו ממשלה יצליח להרכיב נתניהו, לא

להלן ציטוט מקבוצת פייסבוק של אחת מקבוצות פעילי מפלגת העבודה: אנו מזמינים ומזמינות אתכם לדרוש איתנו ייצוג נשים שיוויוני ברשימה.

החזיר הקפיטליסטי נסע לגיברלטר מטעם העבודה שלו. שורות אלה נכתבות בזמן שהותי בגיברלטר, לאחר יומיים בהם לא הספקתי לראות יותר

כותב אורח: אור כהן נמאס לי. נמאס לי מהדור שלי. נמאס לי מהמחאה (של מעמד הביניים?) הזו, מהמובילים שלה ומכל

פוסט אורח: שי כהן יושבות לי בראש כבר זמן מה מחשבות בנוגע לעבר ולעתיד החברתי-כלכלי בישראל והחלטתי לשתף אותן. אשמח

הפוסט הקודם על מסים העלה אצלי הרבה שאלות. איך זה שאנשי העשירון התחתון מספקים רק 2.6% מהמסים (בעיקר מסים עקיפים),

נפל לידי (תודה Google) מסמך מרתק שנקרא "בחינת נטל המס לפי עשירוני הכנסה". המסמך הוכן על ידי אילנית בר לפי

אינני מסכים עם מילה אחת ממה שאתה אומר, אך אגן עד-מוות על זכותך להביע את דעתך – וולטיר אמנם אני

עובדה מספר 1: מדינת ישראל אינה מדינה קפיטליסטית כדי להיות קפיטליסטית, על המדינה לאפשר חופש מוחלט בחיי הפרט. התפקיד היחידי

יש לי חלום חזירי. בחלום החזירי שלי כולנו חיים באושר ועושר, חיים מלאים באוטופיה בה כל אדם מרוויח את לחמו

פוסט אורח – איתמר שיאון לפעמים אני חש שייך לדעת מיעוט בין הישראלים, אך לא ברור לי מדוע. הרי כמו

היום אנחנו נדבר על מס חברות. סקסי, נכון? לא הייתי מדבר על מס חברות, אם לא הייתי קורא את הכתבה

המחאה בקיץ 2011 הייתה תופעה חיובית. היא גרמה לכולנו להתעורר, היא גרמה לכולנו להבין שאנחנו רוצים חברה טובה יותר. יחד