1. לפני מספר ימים הצטרף למשפחתנו אביב. חשבתי שדי מהר אבין איך זה להיות אבא לשניים. טעיתי, יש מעט מאוד דברים שאפשר לעשות מהר עם כל כך מעט שעות שינה.

2. גם הפעם ילדנו באיכילוב. לצערי, נפלנו על לילה עמוס. בניגוד ללידה הקודמת, הלידה הזאת התקדמה מהר – 3.5 שעות ואביב היה בחוץ. משפט פשוט, וכמה דברים לא פשוטים ולא לפייסבוק מסתתרים מאחוריו…

3. אביב מאוד דומה חיצונית ליואב (פלוס 10% ממשקל גופו). מצד שני, כבר עכשיו מתחילים לראות את האופי – הדברים הדומים והשונים. מצד אחד, שניהם סקרנים. מצד שני, נראה שאביב יותר עקשן ויותר פעיל. הוא נולד, שמו אותו על ליהי והוא הרים את הראש – לפני הבכי הראשון.

4. הם אחים. יואב מבין את זה וכל הזמן מתעניין באביב, במן שילוב של “זה הדבר הכי טוב שקרה לי” ו-“איך אני מחסל את הדבר הצווחן הזה?”. כן, כבר נזרקו דברים על אביב. כן, זה מלחיץ אותנו מאוד.

5. יואב מקנא. כל פעם שאני מחליף לאביב חיתול, ממש רואים שיואב לא מרגיש עם זה בנוח. אנחנו מנסים לתת לו הרבה תשומת לב. תקופה לא פשוטה עבורו.

6. עם יואב, הסיפור של טיפול בתינוק בן יומו, היה נראה מסובך, מורכב וקשה. בפעם השניה זה די piece of cake! מצד שני, אביב באמת מצטייר כתינוק מאוד נוח. אבל, גם אנחנו כבר מנוסים והבנו שביחד הכל קטן עלינו.

7. כשתינוקות בוכים, הם מוציאים אוויר “אההההה” ואז מכניסים אותו מהר, מהסרעפת: “אי”. יואב, מומחה בן שנה ותשע לזיהוי חיות, שמע את אביב בוכה (אהההההה אי אההההה אי אההההה) ומיד הכריז – “חמור! חמור!”. נו, אחים, לא? ?

8. השינוי העיקרי הוא הלוגיסטי. למזלנו הלידה יצאה קצת לפני חול המועד (יש פחות פעילות עיסקית), וגם יואב לא בגן (חול המועד), אז אין לי דילמה – כל עוד אין גן, אני חייב להיות בבית. זה אומר להכניס בשעות הערב ענייני עבודה שלא סובלים דיחוי, משהו שלא פשוט לעשות עם השעות החדשות. למזלי אני עובד בחברה ועם אנשים שמאפשרים את זה.

9. כשנולד יואב, אמרנו – עכשיו אנחנו משפחה. כשנולד אביב, אמרנו את זה שוב. זה מעניין. מתי זוג הופך למשפחה? יש פה נקודה שוות חפירה, אבל אני לא יודע איפה להתחיל. אשמח לשמוע מכם – מתי זוג הופך למשפחה?