כשיואבי יגדל, זה מה שאני הולך לספר לו:

הכל מתחיל בסיפור שאתה מספר לעצמך רגע לפני שאתה הולך לישון, יואבי.

בסיפור שלך אתה יכול להיות או הגיבור, או הקורבן.

קורבן – דברים קורים לו, הוא פאסיבי, אין לו שליטה. 
– הוא מפוטר מהעבודה כי המנהל שלו לא טוב. 
– הוא לא מקבל ציונים טובים כי המורה לא אוהב אותו. 
– הוא לא מרוויח מספיק כסף כי הוא לא מקומבן מספיק.
– הוא מתגרש כי אישתו היא ^#$%@.

גיבור – הוא לוקח אחראיות, יואבי. זה נכון, דברים קורים לו, אבל הוא מבין שרוב הדברים שקורים לו – יש לו השפעה עליהם. 
– כשהוא מפוטר מהעבודה, הוא לא חושב "המנהל שלי לא טוב". הוא חושב – "אני לא הייתי טוב מספיק ואני צריך להשתפר". 
– כשהוא לא מקבל ציונים טובים, הוא לא חושב – "המורה לא אוהב אותי". הוא חושב – "כנראה שלא למדתי טוב ואני צריך לשפר את שיטת הלימוד שלי". 
– כשהוא לא מרוויח מספיק כסף, הוא לא חושב – "אין לי קומבינות", אלא "אני אפתח את הכישורים שלי ואדאג למצוא עבודה טובה יותר בה ישלמו לי יותר".
– כשמערכת היחסים עם אישתו עולה על שרטון, הוא לא חושב "אישתי היא ^#$%@, איך היא השתנתה לי", אלא "מה אני יכול לעשות כדי לגרום למערכת היחסים הזאת לעבוד?"

הסיפור של הקורבן, יואבי, לא גורר מעשים בבוקר שלמחרת. קורבן הוא פאסיבי. אין לו action items. דברים ימשיכו לקרות לו.

הסיפור של הגיבור גורר מעשים באופן מיידי. 
– גיבור הולך ושואל את המנהל שפיטר אותו – "מה יכולתי לעשות אחרת?" ולומד. 
– גיבור הולך למבחנים שלו ומנסה להבין באיזה נושאים הוא קיבל ציונים נמוכים יותר – ומשקיע זמן נוסף בלימודים. 
– גיבור מוצא אנשים משפיעים מתחומו, פותח את קורות החיים שלהם ולומד מה הם עשו, שהוא עדיין לא עשה.
– גיבור מדבר עם אישתו ומנסה להבין מה השתבש במערכת היחסים שלהם, ומה הוא יכול לעשות כדי שזה יעבוד שוב.

המחשבות שלך, יואבי, הופכות למילים.
המילים שלך הופכות למעשים.
המעשים שלך הופכים להרגלים.
ההרגלים שלך הופכים לאופי.
ואופי, יואבי – קובע את מהלך חייך.

אנחנו הופכים למחשבות שלנו.

אל תהיה קורבן, יואבי.

היה גיבור.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *