איך בכלל מסכמים שנה בה קרו כל כך הרבה דברים?

להיות אבא זה כמו ספירלה שהולכת ועולה ומסתובבת מהר יותר ויותר ויותר ויותר. עם כל חודש שעובר, החודש הקודם נראה איטי יותר והחודש שאחריו מכניס את שניהם לסחרור.

ספטמבר 2018. אני מתלהב שיואב יודע שכלב עושה "הב הב" וצפרדע "קווה קווה". בגן הוא עדיין מסתובב בתלבושת של "תינוקות" (בגד שנפתח מלמטה כדי שיהיה נוח להחליף חיתול). הוא כבר הולך, אין ספק – אבל עדיין לא בצורה ממש טובה, הדשא בחצר מאתגר אותו.

אוקטובר 2018. החתול כבר עושה "ווווווואאאאאאוווווווו!!!". אנחנו בהודו הקטנה בבאר שבע, בדרך לאילת. יואבי מגלה את נפלאות המכוניות בקניונים ואני מגלה שקיוסקים נהדרים לפריטת כסף.

נובמבר 2018. אנחנו בספארי. ומסתפרים בפעם השלישית. ויש נשיכות בגן ולומדים להתמודד גם עם זה. מצד אחד זה לא נעים שנושכים את הילד. מצד שני, הוא לא שה תמים ומושך לילדים אחרים בשיער, אז הם מחזירים לו.

דצמבר 2018. מסיבה ראשונה בגן, חנוכה, ואפילו איריתי הגיעה. אני שר "באנו חושך לגרש" בהתרגשות מוסתרת. והוא מדבר. הרבה מילים. יודע כמעט את שמות כל החפצים. יודע איך קוראים לכל הילדים בגן. חוזר אחרי כל מה שאומרים, וכל הזמן מביא לנו ספרים לקרוא. "עוד, עוד, עוד!". ויצאו מלא שיניים – 6 בו-זמנית! וגם קצת חולים.

אני לא יודע איך לסכם את השנה הזאת. בתור אדם שרוצה לשתף אנשים בחוויות שלו, אני עומד מול המשימה הזאת עם תסכול רב ולא יודע מאיפה להתחיל.

אולי בגלל ששנה זה יותר מדי לסיכום, כשיש ילד בן שנה וחצי. חודש זה אולי פרק זמן מתאים יותר. יש לי ציפיות גבוהות מ-2019, אבל הכי חשוב – זה לחיות את הרגע. כל רגע ששלושתנו מבלים ביחד, הוא רגע שנכנס ללב ובונה את בסיס המשפחה שלנו.

ו-2019? ובכן, זאת תהיה השנה שנהפוך לארבעה.

שנה אזרחית טובה לכולם. המון אושר, בריאות, נחת ואהבה.

С новым годом!!!

איך עושה חתול?
לומדים ללכת
לומדים לצייר
מסיבה בגן עם איריתי
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *