מלחמת רוסיה-אוקראינה היא מלחמה מודרנית, בה נעשה שימוש בכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ורחפנים משני הצדדים. מדובר בכלים זולים, שעולים בין כמה מאות לכמה אלפי דולרים, ויכולים להסב נזק טקטי משמעותי, כי הם קשים לגילוי ומאוד מדויקים.
למדנו, בצורה מאוד כואבת, שגם ישראל, עם כל הטכנולוגיה שלה, מתקשה להתמודד עם איום הכטב"מים והרחפנים. הפגיעה בבסיס טירונים של גולני, גבתה חייהם של ארבעה חיילים – יוסף, יואב, עומרי ואמיתי, ופצעה קשה מספר חיילים נוספים.
הכטב"מים מציבים שני אתגרים גדולים בפני חיל האוויר: אתגר הגילוי, ואתגר היירוט.
אתגר הגילוי
כאשר הכטב"מים טסים גבוה, חיל האוויר הישראל יכול לזהות אותם יחסית בקלות, עם המכ"מים המתקדמים שלו. אבל, כאשר הכטב"מ טס נמוך בתוך ואדיות, המכ"מים לא יכולים לראות אותו. בשביל זה אפשר להקים פתרון אחר – מערך אקוסטי.
הדמיינו את עצמכם עומדים על תל או בואדי. לפתע, אתם שומעים רעש חלש, כמו זמזום מרחוק. הזמזום מתחזק, עד שניתן לראות כטב"מ בשמים. הזמזום הזה הוא בדיוק מה שחיישנים אקוסטיים יכולים לזהות. לכטב"מים יש "חתימת קול" ייחודית – צלילים שנובעים מהמנועים והפרופלורים שלהם, אשר נשמעים כזמזום תדיר בטווחי תדרים מסוימים. כל כטב"מ מפיק קול שונה מעט.
החיישנים האקוסטיים מורכבים ממערכים של מיקרופונים שמפוזרים במקומות אסטרטגיים – מאות או אף אלפי מיקרופונים כאלה. המיקרופונים הללו קולטים את הצלילים מהסביבה ומעבדים אותם. באמצעות עיבוד מתקדם של הצליל והבנת תבניות הקול, החיישנים מסוגלים לזהות אם יש בסביבה כטב"מ, ולפעמים אף להעריך הסוג שלו. באמצעות הפרשים בין זמני קליטת הקול במיקרופונים קרובים, אפשר למקם את הכטב"מ במרחב באופן מדויק, ולשערך את מסלולו.
אוקראינים כבר הצליחו לייצר מערכות כאלה – לחבר מיקרופון איכותי לטלפון נייד, לזווד את זה לקופסא אחת, ולפזר בשטח – כל זה במחיר של כ-500 דולר ליחידה. מדובר בפתרון זול, ויעיל במיוחד לשטח צפוף כמו ישראל. במחיר של שני טילים של קלע דוד, אפשר לרשת את הצפון ברשת צפופה של כ-3,000 מיקרופונים.
דבר נוסף שיכול לעזור בגילוי הרחפן, הוא הוספת כפתור "שמעתי כטב"מ!" באפליקציית פיקוד העורף. האפליקציה הזאת מותקנת ברוב הטלפונים בישראל. הרבה אזרחים שמעו את הכטב"מ הרבה לפני שהוא פגע בבסיס הטירונים של גולני. למעשה, הוא היה מעל שטח ישראל יותר מחצי שעה. דיווחים בזמן אמת על שמיעת רעש של כטב"מ, יחד עם הנתונים ממערכת המיקרופונים, עם הצגה בזמן אמת במוקדי המעקב של חיל האוויר – יכולים לשפר באופן משמעותי את ההגנה שלנו בפני הכטב"מים.
אתגר היירוט
ההתמודדות עם הכטב"מים קשה גם כי בשביל ליירט כתב"מ, לישראל יש רק טילים מאוד חכמים – שגם מאוד יקרים. מיירט אחד של כיפת ברזל עולה לפחות 50,000 דולר. מיירט קלע דוד יקר משמעותית – 700,000 דולר. גם טילי אוויר-אוויר, אשר המטוסים הישראלים נושאים, יכולים בקלות לעלות 500,000 דולר.
אחת האופציות היא פריסה של מערכות לייזר – אבל מגן אור, מערכת הלייזר הישראלית, תהיה מבצעית רק לקראת סוף 2025.
אבל יש פתרונות אחרים, ותיקים יותר, כגון מערכות נ"מ שיכולות להתבייט על כטב"מ שעובר לידן ולירות עליו כדורים רגילים. כטב"מ הוא מטרה פשוטה ליירוט על ידי כלים אלה, כי הוא נע באיטיות יחסית, ואפילו פגיעה אחת תוציא אותו מהפעולה.
למשל, רומניה הזמינה לפני כשנה מערכת בשם Oerlikon של חברת Rheinmetall הגרמנית, הכוללת מערכת בקרת אש, מכ"מ, 6 זוגות של תותחי נ"מ 35 מ"מ הכוללים גם טעינה אוטומטית, ושתי משאיות מיוחדות בשביל ניוד של מערכת בקרת אש ומכ"מ. המערכת הזאת מיועדת ליירוט מקרוב, במצבים בהם טילים אינם יעילים, עם טווח של כ-4 ק"מ. מספר מערכות כאלה, אשר ימוקמו באופן אסטרטגי, יכולות לתת כיסוי טוב נגד כטב"מים.
סוללת Skynex עולה כ-100 מליון דולר, וכוללת 4 זוגות תותחי נ"מ, מכ"מ מרכזי ומרכז בקרת אש. מדובר במערכת המתמחה ביירוט כטב"מים, שכבר נוסתה באוקראינה.
אז למה לא משתמשים במערכות כאלה?
הבעיה במערכות אלה היא שכל כדור שנורה, בסופו של דבר נוחת איפשהו. בהגנה על ספינות, זה לא בעיה – הכדורים פשוט ינחתו בים. אבל, אם משתמשים במערכת הזאת בקרבת מרכזי אוכלוסין – אזרחים עלולים להיפגע. הצבה של מערכות כאלה על הגבול היא גם אפשרית, אבל אז הן יהיו חשופות לירי נ"ט של חיזבאללה.
הכטב"מים פה, והאם ישארו פה – כל עוד לא יהיו לנו פתרונות יעילים נגדם. נראה שכמו לאוקראינה, גם לישראל אין מנוס אלא להתמודד עם אתגר הגילוי ואתגר היירוט, באופן תואם לאופי השטח והאמצעים העומדים לרשות כל אחת מהמדינות.
אשמח אם תירשמו לניוזלטר שלי:
https://elibaskin.com/subscribe
כמו כן, אני מתחזק ערוץ טוויטר, עם תכנים יותר קצרים ונשכניים:
https://x.com/elibaskin
בנוסף, יש גם ערוץ טלגרם עם תכנים שאני לא תמיד יכול לפרסם לקהל הרחב:
https://t.me/elibaskin_tg
And finally, for my English-speaking audience, SubStack:
https://elibaskin.substack.com