ככל שהתקרבנו לסופה של 2016, כמות הפוסטים בפייסבוק לגבי כמות הסלבים שנפטרו במהלכה הלכה וגדלה. התוספת האחרונה לרשימה הייתה קארי פישר (עריכה: אמה של קארי פישר, דבי ריינולדס, נפטרה יום לאחר בתה), אך לפניה היו שמות גדולים כגון דייוייד בואי, אלן ריקמן, אנטון ילצ'ין, פרינס, ג'אורג' מייקל, הרפר לי ועוד רבים וטובים. אין ספק ש-2016 גבתה את חייהם של לא מעט סלבס, אך יש לכך סיבה טובה. הסלבס מתים כי הם מזדקנים. אהה, וגם סמים קשים תורמים לעניין.

כמות הסלבס שנפטרו בשנת 2016 לא כל כך שונה מכמות הסלבס שנפטרו ב-2011, 2012, 2013, 2014 או 2015. גרג לאדן כתב פוסט על כך, בהתבסס על נתונים מתוך TV Guide. הנה מספר הסלבס שנפטרו בכל שנה, החל משנת 2010:

 

באדיבות Greg Laden

אתם יכולים לראות בעצמכם, ש-2016 לא הייתה שנה נוראית כל כך. למעשה, 2013 הייתה גרועה בהרבה, אז נשאלת השאלה – איך זה שאנחנו תופסים את שנת 2016 ככל כך נוראית?

 

 

George Michael, 1988
Justin Bieber, 2015

התשובה לשאלה זאת נעוצה בדרך בה אנחנו מגדירים את עצמנו ומי הן הדמויות הציבוריות אשר אנחנו מעריכים את פועלן. לרוב אותן דמויות ציבוריות יותר מבוגרות מאיתנו לפחות בעשור. לעיתים נדירות אדם בן 46 יעריץ את ג'סטין ביבר (22). רוב מעריציו של ג'סטין ביבר הם בסביבות גילו או צעירים יותר. ג'ורג' מייקל, אשר נפטר בגיל 54 רק לפני שלושה ימים, ככל הנראה מוערך על ידי אנשים בני 25 עד 60. כאשר הוא הופיע ב-Faith World Tour ב-1988, הוא היה בן 23, רק בשנה אחת מבוגר יותר מג'סטין ביבר.

אם רוב האנשים שאתם מעריצים צעירים מכם, אתם יכולים להפסיק לקרוא כאן. ככל הנראה לא שמתם לב למותם של האנשים אשר שמם מופיע בתחילת הפוסט.

בהנחה שאני צודק לגבי זהות הסלבים שמותם עורר אצלכם תגובה ריגשית, ורובם מבוגרים יותר מכם או בגילכם, המשיכו לקרוא.

מצורף תרשים, מבוסס על טבלה אקטוארית של משרדו של האקטואר הראשי בביטוח לאומי של ארה"ב. אקטואריה היא מדע, המשתמש בטכניקות מתמטיות וסטטיסטיות לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות בהן משולבים מצבים של אי-ודאות. התרשים הזה מנבא את הסיכוי של אדם למות בגיל מסוים:

סיכוי למות כפונקציה של גיל

ישנן כמה תובנות שאפשר לקחת מהתרשים הזה:

  • הסיכוי של גברים למות גבוה מהסיכוי של נשים למות, בכל גיל.
  • ככל שאתה מבוגר יותר, ככה הסיכויים שלך למות עולים (לא מפתיע).
  • ככל שאתה מתבגר, הסיכוי למות גדל באופן מעריכי. למשל, הסיכוי של גבר למות בגיל 45 הוא 0.31%. בגיל 55, לאחר עשור, הסיכוי הזה עולה ל-0.7%, פי 2.25. בגיל 65, לאחר עוד עשור, המספר הזה כבר מגיע ל-1.58%, שזה פי 2.25 מהסיכוי למות בגיל 55. בגיל 75, הסיכוי למות כבר עולה ל-3.65%, פי 2.31 בהשוואה לאדם בן 65.

בואו נחבר את שתי חתיכות המידע האלה ביחד: (א) האנשים המפורסמים שמהם אתה מושפע מבוגרים יותר ממך בלפחות עשור ו-(ב) הסיכוי שלהם למות גדל באופן מעריכי כל שנה. המשמעות היא, שאלא אם כן תתחילו להיות מושפעים מסלבים צעירים, אתה תראו את מאגר האנשים המשפיעים עליכם מתרוקן בקצב הולך וגובר, שנה אחר שנה.

הדבר מוביל למסקנה בלתי נמנעת, שבאופן סטטיסטי, בתפיסתכם 2017 תהיה גרועה יותר מ-2016. יותר סלבים ימותו ב-2017, אבל מכיוון שאנחנו כבר מתבגרים ונהיים סניליים משנה לשנה, אנחנו נתחיל לבכות לגבי מותם של סלבים רבים מדי כבר באיזור יולי. תוסיפו לזה את העובדה שחלק לא מבוטל מהסלבים מחבבים יתר על המידה קוקאין, הרואין ומשכחי כאבים מהשוק השחור, ואין לי ספק שתתחילו להאשים את 2017 לא יותר מאוחר מסוף אפריל.

 

אבל יש לי עוד חדשות רעות. הסטטיסטיקה הזאת לא מתייחסת רק לסלבס. היא מתייחסת גם אלינו, ברי תמותה רגילים.

אני בן 36. זה אומר שבעוד 3-4 עשורים, אם עוד תהיה נשמה באפי, אתחיל לראות את חבריי מתים בקצב הולך ועולה, עד אשר יגיע זמני. זה חלק מהחיים, והמספרים עוזרים להפנים את זה. לא כולם חיים עד 120.

אבל יש גם חדשות טובות. יש משהו שאנחנו יכולים לעשות לגבי זה. אנחנו יכולים לחיות חיים מלאים ומשמעותיים. דייויד בואי נפטר בגיל 69, אבל הוא נתן לנו את Space Oddity, Under Pressure, Changes ועוד יצירות מבריקות רבות. אנטון ילצ'ין נהרג בגיל 27, אבל הוא נתן לנו את פאבל צ'קוב (מסע בין כוכבים) ואת פאט (חדר ירוק).

כדי לחיות חיים שאחרים יזכרו, עלינו להתעורר כל בוקר ולשאוף להיות גרסא טובה יותר של עצמנו.

אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *